Aqedsynops.htm
סינופסיס המחזה
"אם תרצו אין זאת עקידה" (שם זמני).
מחברים: יצחק חיות-מן
ושושנה מוצפי.
התפיסה המסורתית ראתה בעקידה את
הניסיון החשוב ביותר של אברהם אבינו, שצווה להעלות לעולה את בנו יצחק בהר המוריה
ובמעשה בלתי הגיוני זה להראות את אמונתו המוחלטת באל האחד. בסיפור נשאר הבן יצחק משתתף פסיבי ומסתורי בדרמה
המיתולוגית, בציותו האילם שאיננו מגלה דבר על רגשותיו. כשנבחן את הדרמה ההיא
בהקבלה למאורעות ימינו המתמקדים באותו מקום שבו נערכה העקידה – הר המוריה בירושלים – נוכל להיווכח כי הסיפור נשאר אותו סיפור, ובו נמצאת מורשתנו
האמיתית.
בתקציר המחזה המוצג כאן, יצחק רבין; הנושא את שמו - וכפי שנראה
גם את גורלו - של יצחק אבינו; מועלה על מזבח, תלוי בין החיים והמוות. הוא מודרך על
ידי יצחק אבי ישראל, ישוע בן יוסף ומוחמד נביא האיסלם. יחדיו הם יוצאים למסע הנשמה
שאין ממנו חזרה. האירועים העיקריים בחייו של יצחק רבין, פרטיים וציבוריים, מועלים
לעולם של משמעויות ארכיטיפיות שבו מתגלים הגורל והיעוד של כולנו.
שם המחזה
"אם תרצו אין זאת עקידה" מראה שלוש עקידות בהן עקד יצחק רבין את כל
מדינת ישראל: 1) עקידה לירושלים, ובעיקר לעיר העתיקה והר הבית; 2) לארצות הברית
ולסיוע שלה; 3) לפלשטינאים. לכאורה, אף אחת מאותן עקידות אינה ניתנת להתרה.
הדמויות מדגימות איך משתקפות אותן שלוש עקידות בתכנית אלוהית הבאה מלמעלה, ואיך
ניתן להתעלות דרך אותן עקידות לתפיסה חדשה ושלמה של ישראל ותפקידה העתידי.
הקהל שנכנס לתיאטרון מוצא את עצמו בתוך
"קזינו החיים", קרנבל מולטימדיה אינטראקטיבי של הפתוס האנושי,
הכולל רקדנים, תלבושות, מוסיקה,
ומסיכות שתפקידן לחשוף את המסכות הרגילות המסתירות אותנו מעצמנו. דימויים אלו
קשורים גם הם באופן מרומז לתוכן המחזה המתקרב. הסצינה הופכת בהדרגה לחגיגית
וטקסית, והקהל מובל דרך מסדרון אפל המואר בנרות אל "התא של ירושלים של מעלה
שבירושלים של מטה".
מערכה
ראשונה: מביאה אותנו אל "תא ירושלים של מעלה שבירושלים
של מטה", שאליו מובא יצחק רבין אחרי 3 היריות. כשהוא נמצא בעולם ביניים -
במצב "חי-מת" - יורדים לשם ממעל דמויות יצחק אבינו, ישו הנוצרי והנביא
מֻחמד ומקבלים אותו, משועשעים ממצבו המיוחד. למקום מתפרצת אשה, היושבת בד"כ
בהר ציון ומקבצת אורות מהעוברים ושבים. הדמויות מעוררות את הכרתו של רבין לאשר
התרחש במהלך חייו כפי שנרשם למעלה. הם מציגים בפניו את פנקס השירות האישי שלו,
ולעומתו את "פנקס השירות הרוחני". הם מזכירים לו נשכחות ומראים לו פירוש
אחר לאירועים שהתרחשו בחייו, שהם גם תולדותיה של מדינת ישראל. הם רואים בו את נציג
ישראל המתחדשת. מתוך הבלבול הנובע ממצבו הפיזי (מדמם למות), והתהיות שלו לגבי הדמויות,
הוא מקבל הסברים מדוע דווקא הם באו אליו ללוותו במערכה של המעבר, ועוזרים לו לקבל
בהכרה והשלמה את מצבו.
המערכה
מסתיימת כשהם מפשיטים ממנו את בגדיו המגואלים בדם ומלבישים אותו בגלימה המכינה
אותו לחזות במהלכי חייו שהם גם המהלכים של מדינת ישראל.
מערכה שניה:
המערכה
מתחילה כשרבין יושב על קופסה שחורה וצופה עם הקהל בשבעה מהלכים משמעותיים שאירעו
כשכיהן בתפקידים שונים, והדמויות המדריכות מראות לו את ההקבלה של המהלכים לשבעה
שערים שבהם נכנס בחייו.
1. בתפקידו
כסגן המפקד בשחרור המעפילים מעתלית.
2. כמפקד
המערכה על פרוזדור ירושלים בזמן המצור על העיר בתש"ח.
3. כרמטכ"ל
במלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים.
4. כשגריר
ישראל בארה"ב שקשר קשרים להספקת נשק ולסיוע אמריקני.
5. בשלב
הביניים שבו נכנס לפוליטיקה כתרגול רוחני ללימוד צרכי העם.
6. בשלב
ה"עקידה ההדדית" (עם פרס) במאבק על השלטון שהביא לעבודה משותפת עם היריב
העיקש.
7. בהסכם
השלום (אוסלו) להתקשרות עם כל עמי האזור דרך ההשלמה עם הפלשטינים.
כל
תפקיד שרבין מילא מיוצג במדי-שרד, והוא לובש תפקיד ופושט ולובש תפקיד חדש, וממלא
צרכים חדשים עבור ישראל. יצחק רבין סוגר את המעגל כשהוא עומד בכיכר ושר את שיר
השלום בשעה שההמונים מריעים לו וכשהוא יורד במדרגות ומלותיו האחרונות מהדהדות
בכיכר, עד שלוש היריות שבהן הכל נעצר, כביכול.
מערכה
שלישית:
בסיום
המחזה עובר רבין לתפקידו החדש כחבר ב"מועדון" הדמויות המנהיגות שמשפיעות
על האנושות גם לאחר מותן. דמותו של יצחק אבינו מעבירה אותו דרך חוויית העקידה
המקורית בהר המוריה, כשחילוף התפקידים שלו עם רבין נותן תחושה של הקלה וצחוק, ומצב
שנראה נורא ואיום הופך למחזה שעשועים.
המחברים:
שוש
מוצפי סיימה את בית הספר למשחק של ניסן נתיב. שיחקה על הבמה ובסרטים
בתפקידים שונים. כתבה וביימה את המחזה "שלמה המלך ואשמדאי" שהפך למחזה
בובות שהוצג בעיר העתיקה ובפסטיבל ישראל. כתבה מספר מחזות קטנים שעדיין לא הועלו.
עובדת כמורה לתיאטרון בבתי ספר. לומדת קבלה לפי מסורת "חוגי ארגמן" מזה
כעשרים שנה.
ד"ר
יצחק חיות-מן (אדריכל וקיברנטיקן) היה חניכו של הקיברנטיקן גורדון פאסק (שהיה
שותף הבימאית ג'ון ליטלווד בתכנון "ארמון השעשועים" ו"מיקרו -מחזה
מוסיקלי" שלו הוצג בפסטיבל אדינבורג). כתב מחזה "הבשורה לפי
יהודית איש-קריות" ומספר סיפורים קצרים "סיפורי כיסופים לישמעאל".
פיתח חזון חדש של ישראל שלמה רב-שבטית, וקונצפט למקדש וירטואלי (בדגם כיפת הסלע)
שישמש סדנה לבניית ישראל מחדש.
זה שיתוף
הפעולה הראשון בין שני המחברים.
(שיתוף
פעולה יצירתי כזה הוא אופייני לדרכה של "האקדם-יה לירושלים", והוליד כבר
את הספר "הישן יתחדש והחדש יתקדש" (אוהד
אדרחי ויצחק חיות-מן), סדרת הציורים "המסע לירושלים של מעלה" (חנה-עליזה
עומר ויצחק חיות-מן) ואת הספר "המקדש של ירושלים: התגלות" (של המחבר הנודע ג'והן מישל, ולפיו
הבית השלישי כבר קיים והוא חופף את כל העיר העתיקה). בפיתוח
נמצא גם פרויקט אמנות-אור משותף "ירושלים – עיר האור-השלם" של פרופסור
מנחם אלכסנברג ויצחק חיות-מן עם מספר אמנים נודעים מארה"ב).